Supplique pour être enterré sur une plage de Sète
מַלְאָכִית הַמָּוֶת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא סָלְחָה
עַל שֶׁזָּרַעְתִּי פְּרָחִים בְּחֹרֵי אַפָּהּ,
אוֹתִי רוֹדֶפֶת כְּלִילִית.
אָז, מֻקָּף סָבִיב-סָבִיב בְּטִקְסֵי קְבוּרָה,
חָשַׁבְתִּי לַעֲרֹךְ צַוָּאָתִי בִּמְהֵרָה,
וּסְעִיף קָטָן לִרְשֹׁם גַּם לִי.
טְבֹל בַּמִּפְרָץ הַכָּחֹל בַּיָּם הַתִּיכוֹן.
טְבֹל, טְבֹל עָמֹק אֶת נוֹצָתְךָ, הַנּוֹטַרְיוֹן.
בִּכְתִיבָתְךָ הֲכִי תַּמָּה,
רְשֹׁם הֵיטֵב-הֵיטֵב אֶת עֲתִידוֹת גּוּפָתִי,
כְּשֶׁיָּפוּג הַהֶסְכֵּם בֵּינָהּ לְבֵין נַפְשִׁי,
חוּץ מֵעִנְיָן אֶחָד: פְּרֵדָה!
כַּאֲשֶׁר רוּחִי תִּדְאֶה אֶלֵי אָפְקֵי רֹן,
אֶל נִשְׁמַת גַּבְרוֹשׂ וְנֶפֶשׁ מִימִי פֶּנְסוֹן,
אֶל נִשְׁמָתָם שֶׁל בְּנֵי פָּרִיז,
כְּשֶׁאוּבַל לְעִיר הוּלַדְתִּי בַּאֲרוֹן,
בִּקְרוֹן הַשֵּׁנָה שֶׁל קַו פָּרִיז–יָם תִּיכוֹן,
תַּחֲנָה סוֹפִית – סֵט עִירִי.
אֲחֻזַּת מִשְׁפַּחְתִּי כְּבָר אֵינָהּ נוֹצֵצָה.
אֹמַר זֹאת בְּגַסּוּת: מְלֵאָה כְּמוֹ בֵּיצָה.
וְעַד שֶׁיִּתְפַּנֶּה קִבְרִי
כְּבָר לֹא יִהְיֶה שׁוּם טַעַם לַחֶבְרֶ'ה הַזְּקֵנִים,
לוֹמַר לָהֶם "תָּזוּזוּ קְצָת", לַחֲבִיבִים,
"פַּנּוּ מָקוֹם לַצְּעִירִים!
מַמָּשׁ פֹּה עַל הַחוֹף, צַעַד מֵהַגַּלִּים,
חִפְרוּ, אִם זֶה אֶפְשָׁר, בּוֹר נֶחְמָד וְנָעִים,
גֻּמְחָה קְטַנְטֹנֶת וְיָפָה".
עִם חַבְרֵי יַלְדוּתִי, לַהֲקַת דּוֹלְפִינִים,
עַל הַחוֹלוֹת הָרַכִּים וְהָעֲדִינִים,
לְיַד הַצּוּק שֶׁלְּחוֹפָהּ.
זֶהוּ חוֹף שֶׁבּוֹ גַּם בִּרְגָעָיו הַזְּעוּפִים,
נֶפְּטוּן עִם עַצְמוֹ לֹא יוֹתֵר מִדַּי מַקְפִּיד.
שָׁם, כַּאֲשֶׁר תִּטְבַּע סְפִינָה,
רַב הַחוֹבֵל יִשְׁאַג: "'נִי מֶלֶךְ הַסְּפִינָה!
יַצִּיל כָּל אִישׁ נַפְשׁוֹ, יֵשׁ יַיִן בְּבִטְנָהּ.
כָּל אִישׁ יִתְפֹּס חָבִית קְטַנָּה!"
זֶה מָקוֹם שֶׁל פַּעַם, נְעוּרִים שֶׁל מָתַי,
בַּגִּיל שֶׁלְּשַׂחֵק עִם עַצְמְךָ לֹא דַּי,
שָׁם אָהַבְתִּי לָרִאשׁוֹנָה.
מִיָּדָהּ שֶׁל סִירוֹנִית, דּוֹלְפִינִית-אִשָּׁה,
קִבַּלְתִּי שִׁעוּרִים רִאשׁוֹנִים בְּכִבּוּשָׁהּ,
כִּמְעַט נֶחֱנַקְתִּי בִּלְשׁוֹנָהּ.
עִם הַכָּבוֹד הַשָּׁמוּר לְפּוֹל וָלֵרִי,
אֲנִי טְרוּבָּדוּר שֶׁמּוֹסִיף טַעַם לַפְּרִי.
מוֹרִי הַטּוֹב יִסְלַח לִי כְּבָר,
חֲרוּזָיו אָמְנַם טוֹבִים הֵם מֵאֲשֶׁר שֶׁלִּי,
אַךְ לִי יֻתַּן קֶבֶר טוֹב וְהַרְבֵּה יוֹתֵר יַמִּי,
וְלֹא יַטְרִיד אֶת בְּנֵי הַכְּפָר.
קֶבֶר שֶׁכָּרוּךְ בֵּין שְׁחָקִים לַאֲדָמָה,
לֹא יוֹסִיף צֵל עָצוּב לִתְמוּנָה מַקְסִימָה,
אַךְ אֵיזֶה קֶסֶם כִּבְיָכוֹל.
מִתְרַחֲצוֹת יַעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ פַּרְגּוֹדִים
לְהַחֲלִיף בְּגָדִים, וְאָז כָּל הַיְּלָדִים
יִצְעֲקוּ: "יֹפִי! אַרְמוֹן שֶׁל חוֹל!"
אִם אֵין זֶה רַב מִדַּי, בַּחֶלְקָה הַצְּנוּעָה,
אֲבַקֵּשׁ לִשְׁתֹּל אֵיזֶה סוּג שֶׁל עֵץ אֵלָה,
אוֹ צֵל שֶׁל אֹרֶן, זֶה עָדִיף לִי.
שֶׁיֵּדַע לְהָגֵן מִקְּרִינַת הַחַמָּה
עַל חֲבֵרַי שֶׁכָּאן, לְחוֹנֵן תָּ'אֲדָמָה,
קִדּוֹת חִבָּה בָּאוּ לְהַרְעִיף לִי.
הֵם בָּאִים מֵאִיטַלְיָה, וְגַם מִסְּפָרַד,
כִּבְדֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ, שָׁרִים שִׁיר נֶחְמָד,
חַמְסִין וְרוּחַ צַפְרִירִים,
עַל תְּנוּמָתִי הָאַחֲרוֹנָה הֵם מְרַקְדִּים.
וִילָנֵל יוֹם אֶחָד, פַנְדַּנְגּוֹ בַּשֵּׁנִי,
בְּטָרַנְטֵלַת רִקּוּדִים.
כְּשֶׁתַּצִּיעַ לָהּ אֶת קִבְרִי בִּמְקוֹם כָּרִים,
בַּת הַיָּם הַקְּטַנָּה אָז תָּבוֹא נִים-לֹא-נִים,
לא לְבוּשָׁה כְּלוּם לִכְסוּתָהּ.
מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵרֹאשׁ מִיֵּשׁוּ מְחִילָה,
אִם צֵל צְלָבוֹ יִשְׁכַּב עָלֶיהָ בִּזְחִילָה,
מִין תַּעֲנוּג אַחֲרֵי מִיתָה.
פַּרְעוֹנִים אֻמְלָלִים, וְעָלוּב נַפּוֹלֵאוֹן,
גְּדוֹלֵי הַמִּסְכֵּנִים שֶׁנָּחִים בַּפַּנְתֵאוֹן,
אוּדִים שְׁחֹרִים וַחֲשׁוּבִים.
כִּי אַתֶּם תְּקַנְּאוּ קְצָת בְּנוֹפֵשׁ נִצְחִי,
בִּזְמַן שֶׁהוּא גּוֹלֵשׁ עַל גַּל הֲכִי-הֲכִי,
וּבְמוֹתוֹ – עוֹשֶׂה חַיִּים!
כִּי אַתֶּם תְּקַנְּאוּ קְצָת בְּנוֹפֵשׁ נִצְחִי,
בִּזְמַן שֶׁהוּא גּוֹלֵשׁ עַל גַּל הֲכִי-הֲכִי,
וּבְמוֹתוֹ – עוֹשֶׂה חַיִּים!