L'amandier
שְׁקֵדִיָּה לִי הַיָּפָה
שֶׁבַּקִּרְיָה (2)
וּבַפֶּה שֶׁל הַחוֹשֶׁקֶת,
מִנְּשׁוֹת כָּל הָעוֹלָם,
שָׁם אֶדְחַף שָׁקֵד בְּשֶׁקֶט –
הָעִסּוּק הֲכִי מֻשְׁלָם.
הַסְּנָאִית הַטַּפְּסָנִית
בַּחֲצָאִית (2)
לִי תֹּאמַר: "אֲנִי זוֹלֶלֶת,
וְהַפֶּה שֶׁלִּי נִלְבָּב.
אִם שָׁקֵד תִּתֵּן לִי, עֶלֶם,
תְּקַבֵּל נִשּׁוּק שׁוֹבָב".
"תְּטַפְּסִי אֶל עָל
כָּל שֶׁתּוּכְלִי, (2)
תְּנַקְּרִי שְׁקֵדִים בְּמֶרֶץ
וְגַם כֵּן תְּלַקְּקִי,
וְתֵרְדִי מַהֵר לָאָרֶץ –
נְשִׁיקָה הִיא מְנַת חֶלְקִי".
הַיָּפָה כְּבָר כִּרְסְמָה
וְסִיְּמָה. (2)
"אֲשַׁלֵּם לְךָ כִּפְלַיִם",
'מְרָה בְּפֶה מָלֵא תּוֹדָה,
"כְּשֶׁלַּשּׁוֹטֶה יִהְיוּ כְּנָפַיִם
וְלָעוּף אַתָּה תֵּדַע.
תַּעֲלֶה נָא לְנַשְּׁקֵנִי
אִם תּוּכַל. (2)
אִם תִּפֹּל, וְזֶה בָּטוּחַ,
לא אַזִּיל דִּמְעָה מָרָה.
אִם תָּמוּת לֹא אֶתְיַפֵּחַ,
לֹא אֶלְבַּשׁ שִׂמְלָה שְׁחֹרָה".
הִיא נָגְסָה בָּם, כַּמּוּבָן,
בְּכֻלָּם. (2)
כָּל שְׁקֵדַי הִיא מְכַרְסֶמֶת,
כָּל הַיְּבוּל שֶׁלִּי אָבַד.
פֶּה יָפֶה שֶׁל הַזּוֹלֶלֶת
אֶת הַכֹּל הֵשִׁיב מִיָּד.
כָּל הַקַּיִץ נִמְשְׁכָה
הַחֲגִיגָה. (2)
בָּא הַסְּתָו, חֲזִיז וָרַעַם,
גֶּשֶׁם, רוּחַ וּבָרָק
אֶת הָעֵץ שָׁחֲקוּ בְּזַעַם,
אֶת אַהֲבָתִי עַד דַּק.