Le vingt-deux septembre
בְּכ"ב בְּתִשְׁרֵי, לַעֲזָאזֵל, הִסְתַּלַּקְתְּ לָךְ,
וּמֵאָז כָּל שָׁנָה, בְּאוֹתוֹ יוֹם סְתָוִי לַח,
מִטְפַּחְתִּי נִרְטְבָה כְּשֶׁנִזְכַּרְתִּי בָּךְ שׁוּב.
הִנֵּה שׁוּב יוֹם שָׁנָה, אַךְ כְּמוֹ אֶבֶן נוֹתַרְתִּי,
אַף דִּמְעָה יְחִידָה מֵרִיסַי לֹא מָחִיתִי.
עַל כ"ב בְּתִשְׁרֵי כְּבָר לֹא שָׂם – לְגַמְרֵי.
אָז יָדַיִם פָּרַשְׂתִּי כְּמוֹ זוּג שֶׁל כְּנָפַיִם,
בְּעִקְּבוֹת הַסְּנוּנִית טַסְתִּי אֶל הַשָּׁמַיִם,
בְּשָׁבְרִי עַצְמוֹתַי כְּשֶׁנִזְכַּרְתִּי בָּךְ שׁוּב.
תַּסְבִּיכֵי אִיקָרוֹס יִנְטְשׁוּנִי עַכְשָׁו,
הַסְּנוּנִית בְּעָזְבָהּ לֹא תָּבִיא שׁוּב תַּ'סְּתָו.
עַל כ"ב בְּתִשְׁרֵי כְּבָר לֹא שָׂם – לְגַמְרֵי.
לֹא יִרְאוּנִי בַּגַּן עוֹד עָלִים בַּשַּׁלֶּכֶת,
נְשָׁמָה כְּאוּבָה שֶׁדּוֹמָה לִי הוֹלֶכֶת,
כָּל עָלֶה שֶׁנּוֹפֵל שֶׁתִּזְכֹּרֶת הוּא שׁוּב.
שֶׁיּוֹאִיל זָ'ק פְּרֵוֵר, וְאִתּוֹ שַׁבְּלוּלָיו,
לְוַתֵּר נָא עָלַי וְלִקְבֹּר אֶת עָלָיו.
עַל כ"ב בְּתִשְׁרֵי כְּבָר לֹא שָׂם – לְגַמְרֵי.
'נִי קָשׁוּר כְּמוֹ נָזִיר בְּנִדְרֵי תַּחֲרַיִךְ,
עַל הָאֶדֶן נִצַּב אָז עָצִיץ שֶׁל פְּרָחַיִךְ,
'תָּם הִרְוֵיתִי דְּמָעוֹת, כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי בָּךְ שׁוּב,
וְאֶתְנָם פֹּה לַמֵּת הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּלֵךְ.
מִין עֶצֶב נִצְחִי יַחֲמֹק מִצִּלֵּךְ.
עַל כ"ב בְּתִשְׁרֵי כְּבָר לֹא שָׂם – לְגַמְרֵי.
מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לִי מִמַּה שֶּׁהָיָה לִי לֵב,
לֹא יִכְאַב מֵחָדָשׁ אֶת הַסְּתָו הַחוֹלֵף,
וְלא יְפַרְפֵּר כְּשֶׁאֶזָּכֵר בָּךְ שׁוּב,
הִתְרוֹקֵן מִלְּהָבוֹת, גֶחָלָיו צוֹנְנִים,
רַק בְּקֹשִי יִצְלֶה אַרְבָּעָה עַרְמוֹנִים.
עַל כ"ב בְּתִשְׁרֵי כְּבָר לֹא שָׂם – לְגַמְרֵי.
וְעָצוּב שֶׁכְּבָר לִי לֹא עָצוּב הֵעָדְרֵךְ…