Quand les cons sont braves
בְּלִי לִהְיוֹת טִפֵּשׁ, מַמָּשׁ טִפֵּשׁ גָּמוּר,
אֲנִי לֹא מִין גְּאוֹן הַדּוֹר, זֶה דֵּי בָּרוּר,
אֲבָל אֵינִי סְתַם רָשָׁע וְיֵשׁ לִי לֵב דֵּי טוֹב,
וְזֶה מֵקֵל עַל הַמַּכְאוֹב.
פזמון:
כְּשַׁ'פּוֹצִים בְּסֵדֶר,
כְּמוֹ אֲנִי,
כְּמוֹ אַתָּה,
כְּמוֹ אַתֶּם,
כְּמוֹ כֻּלָּם –
זֶה לֹא נוֹרָא, בְּלִי נֶדֶר,
כְּשֶׁבְּלִי בּוּשָׁה,
הֵם מַרְשִׁים
לְעַצְמָם
טָעֻיּוֹת וּשְׁטֻיּוֹת,
דּוֹפְקִים תַּ'מֹּחַ,
זֶה אֶת אִישׁ לֹא מַרְגִּיז.
אֲבָל צָרָה שֶׁ-
הַדְּרֵעקִים,
רֹב רֻבָּם
הֵם מִסּוּג
רְשָׁעִים,
אֱוִילִים,
מְטֻמְטָמִים,
חַרְמָנִים,
מִתְחַמְּקִים,
תַּחְמָנִים,
מְבַזְבְּזִים תַּ'לַּהַט,
מַרְגִּיזִים אֶת הַתַּחַת.
לוּ אַלְמוֹנִי חַשְׁמַלַּאי מִן הַשּׁוּרָה,
רַק בְּשָׁלוֹם הָיָה חַי עִם כָּל חֲבֵרָיו,
אַךְ הַקַּשְׁקְשָׁן הוּא רֹאשׁ הַמִּפְלָגָה,
וְזֶה מָקוֹם לִדְאָגָה!
(פזמון)
לוּ פַּלְמוֹנִי הָיָה חַיָּל בְּמִפְקָדָה,
אֶת חֲבֵרָיו הָיָה עוֹזֵב סְתַם לְבַדָּם,
אֲבָל הוּא גֵּנֵרָל, בִּרְיוֹן שֶׁל קַשְׂקַשִּׂים.
עַכְשָׁו סוֹפְרִים אֶת הַמֵּתִים…
(פזמון)
סְלַח נָא, אֵלִי, דְּבָרַי אוּלַי קְצָת מַרְגִּיזִים,
כְּשֶׁאַתָּה מְאַחֵד טִפְּשִׁים עִם נְבָלִים,
וּמְפַזֵּר אוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
וְכָךְ יָצַרְתָּ מְהוּמָה!
(פזמון)