La marine
מילים: פול פור
אֲהָבוֹת בְּנוֹת יוֹם קְטַנּוֹת
הֵן קְצָרוֹת כְּמוֹ הָאֲרֻכּוֹת,
עִם שְׂמָחוֹת וּדְאָגוֹת,
שֶׁל אֲהָבוֹת נִמְשָׁכוֹת!
זֶה גּוֹרָלָם שֶׁל מַלָּחֵינוּ
וְשֶׁל יַקִּירוֹתֵינוּ גַּם –
רַק עֳגָנִים – וּנְשִׁיקָה,
וְאַחַר כָּךְ גַּם הַתְּשׁוּקָה!
הַשְּׂמָחוֹת, הַדְּאָגוֹת,
הַמְּרִיבוֹת הַהִתְפַּיְּסֻיּוֹת –
הֵן כֻּלָּן שָׁם דְּחוּסוֹת,
בְּאַהֲבוֹתֵינוּ הַקְּטַנּוֹת.
צוֹחֲקִים וּמִתְנַשְּׁקִים,
עַל עֵינַיִם וְעַל צִיצִים,
מַרְעִיפִים תַּ'נְּשִׁיקוֹת,
כְּמוֹ בֵּיצִים חַמּוֹת וּטְרִיּוֹת!
מַסְפִּיקִים בְּיוֹם אֶחָד,
מַאֲרִיכִים לָעַד תַּ'זְּמַן…
שֵׁשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם בִּלְבַד,
מְרֻצֶּה אוֹ מְחֻרְמָן!
וְנִיחוֹחַ יֵשׁ בַּחֶדֶר,
שֶׁל עִטְרָן וְשֶׁל לֵב רוֹגֵשׁ,
שֶׁמְּמַלֵּא תַּ'לֵּב בְּאֹשֶׁר,
גַּם בְּעֶצֶב – וְטוֹב שֶׁיֵּשׁ.
פֹּה אֲנַחְנוּ לֹא לְדִבּוּר רַק,
אַךְ חוֹשְׁבִים בְּאֶמְצַע הָאַקְט,
שֶׁמָּחָר יָבוֹא – זֶה בָּרוּר אַךְ
זֶה יִהְיֶה אָסוֹן דֵּי מֻחְלָט.
גּוֹרָלָם שֶׁל מַלָּחֵינוּ
וְשֶׁל יַקִּירוֹתֵינוּ גַּם –
רַק עוֹגְנִים וּכְבָר יָדַעְנוּ
שֶׁגַּן עֵדֶן לֹא יִהְיֶה שָׁם!
אַךְ לַשָּׁוְא פֹּה נִזְדָּרֵזָה,
הוֹ, אֵלִי! שֶׁהַזְּמַן יַעֲמֹד,
וְלַחֲטֹא אִם נֵחָפֵזָה,
זֶה לֹא זֶה, אֲבָל בְכָל זֹאת…
הַשְּׂמָחוֹת, הַדְּאָגוֹת,
אַהֲבוֹתֵינוּ הַנִּמְשָׁכוֹת,
כָּל כֻּלָּן כְּבָר נִמְצָאוֹת
בַּאֲהָבוֹת בְּנוֹת יוֹם קְטַנּוֹת.