A L'ombre Des Maris
יֵשׁ בְּעָלִים רַבִּים שֶׁלֹּא הָיוּ כּוֹעֲסִים כְּלָל
לוּ רַב-חוֹבֵל לִי נִתַּן הַכָּבוֹד לַעֲמֹד
עַל סִפּוּן טִיטָנִיק בַּיּוֹם שֶׁהִיא טָבְעָה לָהּ,
כִּי הָיִיתִי מַכְרִיז "קֹדֶם הַנּוֹאֲפוֹת!"
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
כִּי לְדַכֵּא חֲשָׁקִים, לַ'שְׁקִיט אֶת הַתְּשׁוּקֹנֶת
שֶׁל הָרַוָּק הַמִּסְכֵּן הַמָּלֵא תַּאֲוָה,
אֵין מְעֻלֶּה מִזֶּה – אִשָּׁה לֹא נֶאֱמֶנֶת
נְשׁוֹת מְנַהֵל הָרַכֶּבֶת, פִּרְחֵי אַהֲבָה!
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
הוֹי אֲדוֹנִים טוֹבִים, עֲשׂוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם.
מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ אֵלַי, יוֹם אֶחָד זֶה הִבְרִיק,
שֶׁאִשָּׁה בּוֹגְדָנִית יוֹתֵר עֲרֵבָה לַחֵךְ מִּ…
בְּצֵל הַבְּעָלִים אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא אֶת אָשְׁרִי.
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
בְּצֵל הַבְּעָלִים, וְזֶה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ,
כִּי מְשַׁנֶּה לִי שֶׁל מִי, כִּי אֲנִי מְמַיֵּן,
וְאִם מָדָם דִּיפּוֹן אוֹתִי מַמָּשׁ מוֹשֶׁכֶת,
לִי זֶה חָשׁוּב שֶׁהַבַּעַל יִמְצָא גַּם כֵּן חֵן!
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
נוֹחַ שֶׁהָאִישׁ יִהְיֶה נֶחְמָד לְקֶשֶׁר,
שֶׁאִם לֹא כֵן, אָז אֶסּוֹג לִי מַמָּשׁ כְּמוֹ צֵל,
כִּי אֲנִי אִישׁ קָשֶׁה, וְלֹא בָּא לִי לִשְׁתּוֹת מִ-
סֵּפֶל שֶׁל אֵיזֶה אֶחָד שֶׁאֲנִי לֹא סוֹבֵל.
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
הָיֹה הָיוּ זְמַנִּים, הָיִיתִי חֲסַר נִסָּיוֹן וְ-
הִתְמַקַּדְתִּי לִי בְּנָשִׁים שֶׁל שׁוֹטְרִים.
בְּיַחַס לְיֹפִי טָהוֹר עֲדַיִן הָיִיתִי טִירוֹן וְ-
עַל טָעֻיּוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה יוֹתֵר לֹא חוֹזְרִים.
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
כֵּן, אֲנִי דַּקְדְּקָן, אָדָם דַּיְקָן, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁ-
הַבַּעַל צָרִיךְ לִהְיוֹת גֶ'נְטֶלְמֶן מְדֻפְּלָם,
כִּי בַּסּוֹף נִהְיִים שְׁנֵי חֲבֵרִים בַּנֶּפֶשׁ,
מֵרֹב שֶׁעוֹשִׂים כָּל הַזְּמַן הַחְלָפוֹת בַּמָּדָם.
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
אָמְנָם קוֹרֶה, אוֹיָה, עַל חָרָאִים נוֹפְלִים, אַךְ
הֲרֵי אֲחֵרִים אֲדִיבִים וְטוֹבִים וְחַמִּים,
שֶׁגַּם אַחֲרֵי הַכֹּל, כְּשֶׁעִם הָאִשָּׁה גּוֹמְרִים, אָז
פָּנִים אַעֲמִידָה כִּי רַק בִּשְׁבִילָם מַמְשִׁיכִים.
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
זֶה הַמִּקְרֶה שֶׁלִּי: אֲנִי חוֹלֶה מִצַּעַר
כְּשֶׁאֵיזוֹ גְּבֶרֶת זוֹלָה כָּאן עָלַי לְכַבֵּד,
אֲבָל אָז בַּעֲלָהּ, הוּא יְדִידִי מִנֹּעַר,
בִּשְׁבִיל הַחֲבֵרוּת עוֹד אוֹתָהּ אֲלַטֵּף.
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
לֹא דַּי לָהּ לְעַצְבֵּן, בִּי הִיא תָּמִיד בּוֹגֶדֶת,
וּבְיָמִים שֶׁל חֵמָה, כָּכָה בָּא לִי לִפְרֹשׁ,
אוֹ אָז צָעַקְתִּי לָהּ: "מָלְאָה הַכּוֹס, אַתְּ נִמְאֶסֶת".
בַּעֲלָהּ מִתְחַנֵּן: "אוֹי, אוֹתִי אַל תִּנְטֹשׁ!"
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
וְאָז אֲנִי נִשְׁאָר, וּמִתְפַּיֵּס בִּשְׁנַיִם.
אֲנִי בְּחִבָּה לוֹ קוֹרֵא "הַקַּרְנָן הָרָאשִׁי".
הַבַּעַל אָז עוֹנֶה: "בֵּין כָּל הַקַּרְנַיִם,
הַקְּדוֹשׁוֹת בְּיוֹתֵר הֵן שֶׁהִצְמַחְתָּ אֶצְלִי".
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ,
'נִי מֵאַחֲרֶיהָ…
מִי שֶׁבַּסּוֹף נִשְׁאָר זֶה אֲנִי, כִּי גְּבֶרֶת הַבַּיִת
נֶעֱלֶמֶת לְיוֹם עִם הַמְאַהֵב הֶחָדָשׁ.
גַּם הָאוֹמֶנֶת הָלְכָה, הַבַּעַל אָץ לַדַּיִג,
וַאֲנִי הַמִּסְכֵּן שֶׁנִּשְׁאָר הַשְּׁמַרְטַף…
אַל תְּיַדּוּ אֲבָנִים בַּנּוֹאֶפֶת הַזּוֹ.