Tonton Nestor
דּוֹדוֹן נֶסְטוֹר,
אַתָּה חֲמוֹר.
אֹמַר לְךָ כָּעֵת,
שֶׁזוֹ הָיְתָה
שַׁעֲרוּרִיָּה
בַּחֲתֻנַּת זָ'נֵט.
וּבְחַיַּי,
דּוֹדוֹן אַשְׁמַאי,
נָהַגְתָּ, לַעֲזָאזֵל,
כְּמוֹ בְּהֵמָה,
אֵיזוֹ כְּלִמָּה,
כְּמוֹ אֶחָד נִבְזֶה.
כְּשֶׁהַכַּלָּה,
בְּמַלְמָלָה
וּבְקוֹל שָׁבִיר,
עָמְדָה לוֹמַר:
"כֵּן! בְּוַדַּאי!"
לְנֹכַח רֹאשׁ הָעִיר,
אָז מַה קָּרָה,
זָקֵן מֻפְרָע:
בְּלִי שׁוּם מַעְצוֹרִים,
לִצְבֹּט כָּכָה,
לַנְּסִיכָה,
בַּתַּחַת הַבָּרִיא?
אָחוֹר פָּנְתָה,
בְּהַחְלָטָה,
וְסָטְרָה פְלִיק-פְלָאק!
עַל הַשּׁוֹשְׁבִין,
שֶׁלֹּא הֵבִין –
פַּרְצוּף דּוֹרֵשׁ סְטִירָה.
וְהִיא קָרְאָה
פִּתְאוֹם:"מָאמָא!"
בִּמְקוֹם "כֵּן, כֵּן, כַּמּוּבָן!"
וְרֹאשׁ הָעִיר
אָז לָהּ הֵעִיר:
"בִּתִּי, זֶה לֹא הַזְּמַן!"
כְּשֶׁהַכַּלָּה,
בְּמַלְמָלָה,
הִתְכּוֹנְנָה לוֹמַר
בְּקוֹל מַרְצִין:
"כֵּן, בְּוַדַּאי!"
כִּי זוֹהִי שְׁעָתָהּ,
אָז אֲדוֹנִי,
הֵעַזְתָּ שׁוּב
כָּךְ לְהַחֲלִיק אוֹתָהּ,
אֶת כַּף יָדְךָ
הַמַּגְעִילָה,
עַל עֲגַלְגַּלּוּתָהּ!
הִסְתּוֹבְבָה,
תָּ'אַף נִגְּבָה,
לְנַעַר הַמַּקְהֵלָה,
זֶה הַמְבֻלְבָּל,
שֶׁבְּמַזָּל,
הָיָה קְצָת מְנֻזָּל.
אֲבָל בִּמְקוֹם
הַ"כֵּן "הַמְיֻחָל,
בְּקוֹל עָיֵף, אֻמְלָל,
זָ'נֵט פָּלְטָה,
בְּרֹב סְלִידָה:
"לַעֲזָאזֵל בִּכְלָל!"
אִם טָעֲתָה,
נִצְּלָה זְכוּתָהּ,
לַתַּחַת הַגָּדוֹל –
אֵיזוֹ צְבִיטָה
מְגֹחָכָה,
אִכְזַבְתָּ אֶת הַכֹּל!
אֲנִי נִשְׁבָּע,
שֶׁ'פַּעַם 'בָּאָה
זָ'נֵט תִּמְצָא חָתָן,
דּוֹדוֹן נֶסְטוֹר,
רַק שֶׁתִּזְכֹּר –
אַתָּה כְּלָל לֹא תֻּזְמַן!