L'ancêtre
יֵשׁ לָנוּ בַּשְּׁכוּנָה אִישׁ וָתִיק, אַבִּירִי,
עָטוּר זָקָן לָבָן, הוּא שׁוּם אִישׁ לֹא הִטְרִיד,
וּכְשֶׁיָּצְאָה שְׁמוּעָה שֶׁיָּמָיו כְּבָר סְפוּרִים,
הָלַכְנוּ לְבַקֵּר אוֹתוֹ בְּבֵית זְקֵנִים.
לָקַחְנוּ לַבִּקּוּר גִּיטָרוֹת בִּשְׁקִיקָה,
כִּי הוּא הָיָה אוֹהֵב גָּדוֹל שֶׁל מוּזִיקָה,
רַק חוּץ מֵהַצְּלִילִים שֶׁל מַנְגִּינוֹת הַמַּרְשִׁים,
שֶׁלְּשִׁמְעָם הָיָה מִיָּד פּוֹרֵק צְחוֹקִים. (2)
מוֹשְׁכֵי בַּכִּנּוֹר, נַגָּנֵי הַכֵּלִים,
שָׁרֵי הַמַּקְהֵלָה, פִּרְחֵי כָּל הַצְּלִילִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלַּוָּתִיק נַבִּיעַ הַעֲרָכָה,
בְּמַסְוֶה שֶׁל אַשְׁכָּבָה, סוֹף הַמַּעֲרָכָה. (2)
אֲבוֹי, כִּי מְטַפְּלִים חָסְמוּ תַּ'גִּישָׁה.
הִשְׁאַרְנוּ תַּ'גִּיטָרוֹת בְּפֶתַח הַבַּיִת,
וְהַקּוֹנְצֶרְט בַּסּוֹף – הוֹ, אֵיזוֹ בּוּשָׁה!
הָיָה מַחֲזוֹר תְּפִלּוֹת תְּהִלִּים לָאָזְנַיִם.
וּלְעֵת זִקְנָתֵנוּ,
כְּשֶׁתָּבוֹא שְׁעָתֵנוּ,
מוּזִיקָה שֶׁל עוּגָב – הוֹ, לֹא!
לֹא מִזְמוֹרֵי הַקֹּדֶשׁ
לְזֶה שֶׁגּוֹסֵס הַחֹדֶשׁ,
רַק גִּיטָרוֹת – קִיבִּינִימָט! (2)
הֵבֵאנוּ גַּם כַּמָּה בַּקְבּוּקִים כְּדֵי לִשְׁתּוֹת,
כִּי הַחַבּוּבּ אָהַב-אָהַב לִשְׁתּוֹת מְאֹד.
לֵילוֹת שֶׁל הוֹלְלוּת, מִלָּה שֶׁל פּוּנְדְקַאי,
לְחָבֵר שֶׁהִשְׁתַּכֵּר וְשָׁתָה בְּלִי דַּי. (2)
לָבָן, אָדֹם עַתִּיק, בּוֹז'וֹלֶה דֵּי צָעִיר,
מִבְחַר יֵינוֹת טוֹבִים הֵבֵאנוּ מִן הָעִיר,
לְהַרְאוֹת לַוָּתִיק קֻרְטוֹב שֶׁל חִבָּה
בְּמַסְוֶה שֶׁל אַשְׁכָּבָה, אֶת כָּל הַתֵּיבָה. (2)
אֲבוֹי, כִּי מְטַפְּלִים, הֵם חָסְמוּ תַּ'גִּישָׁה,
הִשְׁאַרְנוּ תַּ'מַּשְׁקָאוֹת שָׁם בְּפֶתַח הַבַּיִת.
הוּא הָיָה מְאֻכְזָב. הָיְתָה זוֹ מַכָּה קָשָׁה,
הֵבִיאוּ לוֹ כּוֹס גְּדוֹלָה שֶׁל מֵי נְטִילַת יָדַיִם.
וּלְעֵת זִקְנָתֵנוּ,
כְּשֶׁתָּבוֹא שְׁעָתֵנוּ,
אַל תִּתְּנוּ לָנוּ לִשְׁתּוֹת, הוֹ, לֹא,
לֹא מַיִם מִינֵרָלִים
מֵעַנְנֵי שָׁמַיִם,
יֵינוֹת טוֹבִים – קִיבִּינִימָט! (2)
הֵבֵאנוּ תַּ'יָּפוֹת הֲכִי שֶׁל הַשְּׁכוּנָה,
כִּי הַוָּתִיק רָדַף נָשִׁים בְּהַתְמָדָה.
בְּיָד רָפָה-קְשׁוּחָה, יָדַיִם שֶׁל אָמָּן,
הוּא נָהַג לְהַפְשִׁיל חֲצָאִיּוֹת כָּל הַזְּמַן. (2)
מֵאָז מָנוֹן לַסְקוֹ וְעַד מָדָם דְּלִילָה,
כָּל בְּנוֹת הַמִּין, שֶׁכֹּה נוֹדַע לִתְהִלָּה,
בִּשְׁבִיל שֶׁלַּוָּתִיק נַבִּיעַ הַעֲרָכָה,
בְּמַסְוֶה שֶׁל אַשְׁכָּבָה, וְזִקְפָּה מְתוּחָה. (2)
אֲבוֹי, כִּי הַשּׁוֹמְרִים, הֵם חָסְמוּ תַּ'גִּישָׁה.
הִשְׁאַרְנוּ תַּ'יָּפוֹת שָׁם בְּפֶתַח הַדֶּלֶת,
וְכָל הַחֲצָאִיּוֹת – הוֹ, אֵיזוֹ בּוּשָׁה,
הָיוּ שֶׁל נְזִירוֹת, לַּעֲזַאזֵלֶה.
וּלְעֵת זִקְנָתֵנוּ,
כְּשֶׁתָּבוֹא שְׁעָתֵנוּ,
רַק לֹא בְּנוֹת הַבְּתוּלָה, הוֹ, לֹא!
תַּ'נְּזִירוֹת תַּחֲלִיפוּ,
בִּיפֵהפִיּוֹת תָּצִיפוּ,
שֶׁמּוֹצְצוֹת – קִיבִּינִימָט! (2)