Le pluriel
"אִישׁ יָקָר", לִי אָמְרוּ, "אַתָּה לֹא כָּכָה סְתָם",
כְּשֶׁפִּתְאוֹם סֵרַבְתִּי לִקְפֹּץ עַל מֶרְכַּבְתָּם.
בְּלִי סָפֵק, זֶה נָכוֹן, אֲנִי לֹא כֹּמֶר מְסִיתָן,
'נִי לֹא צָרִיךְ אוֹתָם בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת כְּמוֹתָם.
הָרַבִּים לֹא שָׁוִים דָּבָר לַבֶּן-אָדָם.
מֵעַל אַרְבָּעָה – כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
חֲבוּרָה. לַ'זָאזֵל! אֶצְלִי הַחֹק בַּדָּם.
בִּרְשִׁימַת הַנּוֹסְעִים לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתִי!
הוֹ, אֵלִי! הַמִּצְעָדִים, הַתַּהֲלוּכוֹת,
מִתְאַסְּפִים בַּחֲבוּרוֹת בְּמִינֵי פָּמַלְיוֹת,
מִפְלָגוֹת וּקְבוּצוֹת, אֲגֻדּוֹת וְסִיעוֹת –
מְלַאי כָּזֶה מְסֻגָּל רַק מְשׁוֹרֵר לִבְדּוֹת.
הָרַבִּים לֹא שָׁוִים דָּבָר לַבֶּן-אָדָם.
מֵעַל אַרְבָּעָה – כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
חֲבוּרָה. לַ'זָאזֵל! אֶצְלִי הַחֹק בַּדָּם.
בֵּין יְלֵל זְאֵבִים לֹא תִּשְׁמְעוּ אוֹתִי!
מַטָּרָה, אֲצִילִית וְיָפָה וְטוֹבָה,
מַה בִּקַּשְׁנוּ יַחְדָּו? אֶת הָאֹשֶׁר אִתָּהּ.
כְּשֶׁנִּשֵּׂאנוּ לָהּ, זוֹ הָיְתָה אַהֲבָה.
הָיִינוּ כֹּה רַבִּים, רַק בִּלְבַּלְנוּ אוֹתָהּ.
הָרַבִּים לֹא שָׁוִים דָּבָר לַבֶּן-אָדָם.
מֵעַל אַרְבָּעָה – כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
חֲבוּרָה. לַ'זָאזֵל! אֶצְלִי הַחֹק בַּדָּם.
בְּשׁוּרוֹת הַנִּבְחָרִים לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתִי!
זֶה אֲנִי הַהוֹלֵךְ בְּשׁוּלֵי מִצְעָדִים,
וְשָׁר לִי בְּשֶׁקֶט מְחָאָה חֲרִישִׁית,
וְאוֹמֵר לְכָל מִי שֶׁצְּלִילַי מַפְחִידִים:
"הַשָּׁרִים כָּמוֹךָ – חֲבוּרַת מַרְעִישִׁים!"
הָרַבִּים לֹא שָׁוִים דָּבָר לַבֶּן-אָדָם.
מֵעַל אַרְבָּעָה – כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
חֲבוּרָה. לַ'זָאזֵל! אֶצְלִי הַחֹק בַּדָּם –
בְּשׁוּרוֹת מַקְהֵלָה לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתִי!
אִם נִשּׁוּק שֶׁל גְּבִירָה מְחַיֵּב כִּתְרֵיסָר,
שַׁעֲשׁוּעַ פְּרָטִי עָדִיף, לְמַעַן הַשֵּׁם!
בִּמְסִבּוֹת הַזִּימָה לְבַדִּי אָז נִשְׁאָר
הָאוֹבֵּלִיסְק, כֵּן אוֹ לֹא, נִצָּב לוֹ דּוֹמֵם.
הָרַבִּים לֹא שָׁוִים דָּבָר לַבֶּן-אָדָם.
מֵעַל אַרְבָּעָה – כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
חֲבוּרָה. לַ'זָאזֵל! אֶצְלִי הַחֹק בַּדָּם.
בִּצְרוֹר הַזְּרָגִים לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתִי!
לֹא מְקַנֵּא בִּפְרוּטָה בַּעֲרֵמוֹת הַגְּוִיּוֹת,
אֲנִי דֵּי חָשׁוּב כְּדֵי לָמוּת כְּיָחִיד.
לֹא זָקוּק לְעֶזְרָה לִירִידָה לַקְּבוּרוֹת,
אֶתְחַלֵּק בְּכָל דָּבָר, וְרַק לֹא בַּ'תַּכְרִיכִים.
הָרַבִּים לֹא שָׁוִים דָּבָר לַבֶּן-אָדָם.
מֵעַל אַרְבָּעָה – כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
חֲבוּרָה. לַ'זָאזֵל! אֶצְלִי הַחֹק בַּדָּם.
בֵּין שְׁמוֹת הַנּוֹפְלִים לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתִי!