Le Gorille
מוּל סוֹרְגֵי הַבֵּיבָר שֶׁבָּעִיר
הִתְקַבְּצוּ נְקֵבוֹת הַקַּנְטוֹן,
וְצָפוּ בְּגוֹרִילָה אַדִּיר
בְּלִי לַחְשֹׁשׁ מֵחוֹרְצֵי הַלָּשׁוֹן.
הַנָּשִׁים שָׁם הִבִּיטוּ בְּלִי בֹּשֶׁת
יָשָׁר בְּאֵזוֹר הַמִּילָה…
בָּאֵיבָר שֶׁאִמִּי הַנֵּבוֹשֶׁת,
אוֹסֶרֶת לוֹמַר תַּ'מִּלָּה.
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
וּלְפֶתַע הַכְּלוּב הַצָּנוּעַ,
אֲשֶׁר בּוֹ הֻחְזְקָה הַחַיָּה,
נִפְתַּח, לֹא יוֹדֵעַ מַדּוּעַ,
אוּלַי כִּי מַנְעוּל לֹא הָיָה.
וְהַקּוֹף, שֶׁחָרַג מֵהַסֶּגֶר,
אָמַר:"זֶה הַיּוֹם שֶׁנְּאַבֵּד!"
לִבְתוּלָיו הִתְכַּוֵּן, זֶה בְּסֵדֶר,
אֲקַוֶּה שֶׁנִּחַשְׁתֶּם כָּעֵת.
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
הַבְּעָלִים שֶׁל זֶה הַבֵּיבָר
אָז צָעַק בְּיֵאוּשׁ:" זוֹ טְרֵפָה!
זֶה נוֹרָא! כִּי זֶה הַגְּבַרְבַר
מִיָּמָיו לֹא יָדַע עוֹד קוֹפָה!"
מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹדַע לַנְּקֵבוֹת
שֶׁבָּתוּל הוּא הַקּוֹף הַלָּהוּט,
נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁן בִּיְבָבוֹת,
בִּמְקוֹם לְנַצֵּל תַּ'זְּדַּמְּנוּת.
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
וְאוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁרַק קֹדֶם
נָעֲצוּ בּוֹ מַבָּט כֹּה חַמְדָן,
בָּרְחוּ הֵן מֵהַפַּחַד כַּהֹגֶן,
בְּטֶרֶם מִמְּשׁוּ אֶת זְמָמָן.
חָשְׁשׁוּ הֵן מֵעָל וּמֵעֵבֶר,
כִּי הַקּוֹף הָיָה גַּם גְּבַרְתָּן –
חִבּוּקוֹ עוֹד חָזָק מִשֶּׁל גֶּבֶר,
בִּפְנֵיכֶם כָּל אִשָּׁה כָּךְ תִּטְעַן.
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
כֻּלָּן מִהֲרוּ אָז לִבְרֹחַ
מֵהַקּוֹף הַמָּלֵא בְּזִימָה,
חוּץ מִגְּבֶרֶת זְקֵנָה בְּלִי שׁוּם כֹּחַ
וְשׁוֹפֵט דֵּי צָעִיר בִּגְלִימָה.
בִּרְאוֹתוֹ שֶׁכֻּלָּן נֶעֶלְמוּ לוֹ
נֶאֱלַץ הָעֲנָק הַלּוֹהֵט,
לִדְהֹר לְכִוּוּן הַגְּלִימוֹת שֶׁל
הַזְּקֵנָה וְשֶׁל הַשּׁוֹפֵט.
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
"אוֹי וַ'בוֹי!" בַּת הַמֵּאָה לוֹחֶשֶׁת,
"מִי עוֹד יָכוֹל בִּי לַחְשֹׁק?
זוֹ תִּהְיֶה חֲוָיָה מְיָאֶשֶׁת!
וּלְיֶתֶר דִּיּוּק – זֶהוּ שוֹק".
הַשּׁוֹפֵט אָז קָפָא שָׁם בְּלִי נוֹעַ:
"אוֹתִי יַחְשְׁבוּ לְקוֹפָה,
זֶה בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי, זֶהוּ גֹּעַל!"
אַךְ הוּא תָּ'עָתִיד לֹא צָפָה…
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
לְדַעְתְּכֶם, אִם יוּטַל פֹּה עֲלֵיכֶם,
בְּדוֹמֶה לַגּוֹרִילָה הַהוּא,
לֶאֱנֹס שׁוֹפֵט אוֹ בַּת אֶלֶף,
בְּמִי מִשְּׁנֵיהֶם תִּבְחֲרוּ?
שַׁעֲרוּ שֶׁאֲפִלּוּ אֵי-פַּעַם
תִּזְדַּמֵּן לִי בְּחִירָה כֹּה מְשֻׁנָּה,
אֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁבְּטַעַם
הָיִיתִי בּוֹחֵר בַּזְּקֵנָה.
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
אַךְ אֲפִלּוּ אִם זֶה הַגּוֹרִילָה
הוּא אֲשַׁף מִשְׂחֲקֵי אַהֲבָה,
הוּא אֵינוֹ מִצְטַיֵּן מִלְכַתְחִילָה –
לֹא בַּטַּעַם, גַּם לֹא בַּחָכְמָה.
אָז בִּמְקוֹם שֶׁיִּבְחַר בַּת מָאתַיִם,
כְּפִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּל פִּרְחָח,
הוּא תָּפַס תַּ'שּׁוֹפֵט בָּאָזְנַיִם
וְגָרַר אוֹתוֹ חִישׁ אֶל הַסְּבַךְ…
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!
הַהֶמְשֵׁךְ הוּא סִפּוּר מְשַעֲשֵׁעַ,
לְסַפְּרוֹ כָּאן אֵינֶנִּי יָכוֹל,
אֲבָל מִי שֶׁהָיָה שָׁם יוֹדֵעַ
שֶׁהָיָה זֶה מַצְחִיק בְּגָדוֹל.
כִּי שׁוֹפֵט שֶׁשִּׁלֵּם פֹּה בְּיֹקֶר,
"אִמָּא!" צָרַח בִּבְכִיָּה,
בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאִישׁ שֶׁבַּבֹּקֶר
הוּא שָׁלַח יְשִׁירוֹת לִתְלִיָּה.
גּוּרוּ! גּוֹרִילָה!