Grand-père
סַבָּא צָעַד לוֹ בְּשִׁירָה
בְּדַרְכּוֹ לְגִיל גְּבוּרָה,
אֲבָל הַמָּוֶת, כְּמוֹ גַּנָּב,
שָׂם לוֹ מַאֲרָב.
הוּא הֶעֱנִיק עוֹד בְּחַיָּיו,
אֹשֶׁר כֹּה רַב לִילָדָיו,
לוֹ הֵם עָשׂוּ כְּאוֹת תּוֹדָה
קְבוּרָה מְכֻבָּדָה.
וְרַצְנוּ בְּכָל הַמְּהִירוּת,
לִקְנוֹת קְצָת בִּירָה בַּחֲנוּת…
כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ מָעוֹת,
הַסּוֹחֵר קִבְּלָנוּ בִּזְרוֹעוֹת סְגוּרוֹת:
"פֹּה בַּמַּכֹּלֶת – אֵין פְּרוּטָה, אֵין סֹלֶת,
אֵצֶל זוֹנָה שַׁלֵּם מֵרֹאשׁ, יָא גֹּלֶם,
וְאִם אֵין כֶּסֶף, הַמֵּתִים
אֵינָם בִּכְלָל לְשִׁפּוּטִי!"
אֲבָל יָרַשְׁתִּי מִסַּבָּא
זוּג שֶׁל מַגָּפֵי צָבָא,
יָשָׁר לַחֶנְוָנִי בַּתַּחַת –
בְּעִיטָה כָּזֹאת שָׁוָה!
פזמון:
וְזֶה מֵאָז שֶׁבָּעַטְתִּי לוֹ בַּתַּחַת, (2)
אָה! זֶה לֹא יָפֶה…
אָה! לֹא נִימוּסִי…
הַיַּשְׁבָנִים שֶׁלּוֹ צְמוּדִים בְּיַחַד.
הוֹ, אָב חָמוּד,
אַל נָא תִּדְאַג,
עוֹד נִתְחַשְׁבֵּן
עִם אֲנָשִׁים כָּמוֹהוּ, אֵיזֶה מְעַצְבֵּן.
טוֹב, לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּקְצָרָה,
וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת הַקְּבוּרָה.
יֵשׁ לִ'תְמַקֵּד בַּמַּטָּלָה,
עִם בִּירָה מוּזָלָה.
לְמֵת אַחֵר קְצָת דְּבַשׁ נוֹתְנִים
בִּשְׁבִיל אַרְבַּעַת הַקְּרָשִׁים.
לְמִי שֶׁחָלַם לָתֵת חַלְבָה,
לִנְשָׁמָה טוֹבָה.
וְרַצְנוּ בְּ-כָל הַמְּהִירוּת,
לִמְצֹא עֶגְלַת מֵתִים, אֲבָל
כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ מָעוֹת,
הַסּוֹחֵר קִבְּלָנוּ בִּזְרוֹעוֹת סְגוּרוֹת:
"פֹּה בַּמַּכֹּלֶת – אֵין פְּרוּטָה, אֵין סֹלֶת,
אֵצֶל זוֹנָה שַׁלֵּם מֵרֹאשׁ, יָא גֹּלֶם,
וְאִם אֵין כֶּסֶף, הַמֵּתִים
אֵינָם בִּכְלָל לְשִׁפּוּטִי!"
וְהַמַּגָּף בָּעַט שֵׁנִית –
לְאָן? סֵרַבְתִּי לְהַגִּיד.
אֶת הַגְּבָרוֹת זֶה רַק יָבִיךְ
לִי זֶה לֹא נָעִים.
וְזֶה מֵאָז שֶׁבָּעַטְתִּי לוֹ בַּתַּחַת, (2)
אָה! זֶה לֹא יָפֶה…
אָה! לֹא נִימוּסִי…
הַיַּשְׁבָנִים שֶׁלּוֹ צְמוּדִים בְּיַחַד.
הוֹ, אָב חָמוּד,
אַל נָא תִּדְאַג,
עוֹד נִתְחַשְׁבֵּן
עִם אֲנָשִׁים כָּמוֹהוּ, אֵיזֶה מְעַצְבֵּן.
טוֹב, לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּקְצָרָה,
וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת הַקְּבוּרָה,
אֶת הַמִּטְעָן צָרִיךְ לָשֵׂאת,
הוּא – כָּבֵד כְּמוֹ מֵת…
אִלּוּ פִּתְאוֹם קָם לִתְחִיָּה
סַבָּא מְאֹד מַבְּסוּט הָיָה,
לִרְכֹּב לְבֵיתוֹ הָאַחֲרוֹן
כְּמוֹ מִין קֵיסָרוֹן.
וְרַצְנוּ בְּ-כָל הַמְּהִירוּת,
לִקְנוֹת אוּלַי כַּמָּה נֵרוֹת…
כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ מָעוֹת,
הַכֹּמֶר שִׁלֵּב זְרוֹעוֹת סְגוּרוֹת:
"פֹּה בַּמַּכֹּלֶת – אֵין פְּרוּטָה, אֵין סֹלֶת,
אֵצֶל זוֹנָה שַׁלֵּם מֵרֹאשׁ, יָא גֹּלֶם,
וְאִם אֵין כֶּסֶף, הַמֵּתִים
הֵם לֹא יִזְכּוּ לְבִרְכָּתִי!"
וְהַחַזָּן בִּבְעָתָה,
בְּלִי צְעָקָה אוֹ לְחִישָׁה,
חָטַף בְּשֵׁם הָאָב בְּעִיטָה
בָּרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה.
(פזמון)