Auprès de mon arbre
אַלּוֹנִי נָטַשְׁתִּי
כְּמוֹ מְנֻוָּל גָּדוֹל.
זֶה שֶׁאֵלָיו חָבַרְתִּי –
לִי שָׁוֶה בַּכֹּל.
שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹר,
מְחֻסְפָּס וּקְצָת אָפֹר,
בּוֹ עוֹשִׂים מַה שֶּׁרוֹצִים,
חוּץ כַּמּוּבָן מֵחֲלִילִים…
לִי עַכְשָׁו יָעֶרֶת
מֵעֲצֵי מִילָה,
הֵם גְּבוֹהֵי צַמֶּרֶת,
טוֹבֵי הַקְּהִלָּה…
לִי אַתָּה חָסֵר מְאֹד,
עֵץ יָחִיד מֵאֲגָדוֹת,
בַּד כַּפְרִי קָצוּץ אֶחָד…
מֵאֶרֶץ עוּץ נֶחְמָד!
פזמון:
לְיַד הָעֵץ שֶׁלִּי,
הָיִיתִי מְאֻשָּׁר,
לֹא צָרִיךְ הָיִיתִי לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ.
לְיַד הָעֵץ שֶׁלִּי,
הָיִיתִי מְאֻשָּׁר,
לֹא צָרִיךְ הָיִיתִי לְהַרְחִיק מִשָּׁם…
עַד כַּמָּה אֻמְלַלְתִּי,
לֹא אֶהֱיֶה עוֹלֵץ.
מִקְטַרְתִּי זָרַקְתִּי
יְשָׁנָה מֵעֵץ,
שֶׁקִּטְּרָה בְּלִי לְקַטֵּר,
רֹאשׁ מִקְטֶרֶת מְיֻשָּׁן,
לֹא שָׂרְפָה לִי תַּ'פֶּה
גַּם עִם טַבָּק מְחֻרְיָן.
רֹאשׁ מֵאֶבֶן מִרְשָׁם
פֶּרַח מְגֻלָּף,
שֶׁמַּעֲלֶה עָשָׁן שָׁם
כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים תָּ'אַף…
לֹא אֶמְצָא שׁוּב, בְּחַיַּי,
אֶת הַטַּעַם הַנָּדִיר,
בְּלִבִּי אוֹ בִּשְׂפָתַי,
אֱלֹהִים אַדִּיר!
לְיַד הָעֵץ שֶׁלִּי,
הָיִיתִי מְאֻשָּׁר,
לֹא צָרִיךְ הָיִיתִי לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ.
לְיַד הָעֵץ שֶׁלִּי,
הָיִיתִי מְאֻשָּׁר,
לֹא צָרִיךְ הָיִיתִי לְהַרְחִיק מִשָּׁם…
הַשֵּׁם 'מֵבִיש' מַתְאִים לִי
כְּמוֹ כְּפָפָה לַיָּד:
אֶת אִשְׁתִּי נָטַשְׁתִּי,
נֶעֱלַמְתִּי לָהּ,
כִּי כְּבָר דֵּי הַרְבֵּה שָׁנִים
לֹא הִרְוַחְתִּי בָּעִנְיָן
לִרְאוֹת בְּאֶמְצַע הַפָּנִים
אֶת אַפָּהּ הַמְעֻיָּן.
בְּנֵרוֹת חִפַּשְׂתִּי
רַק כְּדֵי לְגַלּוֹת
חֲבֵרָה סִימְפָּטִית,
שֶׁשָּׁוָה לְבַלּוֹת,
שֶׁתַּשְׁאִיר בְּיָד קַלָּה
אֲבָנִים בָּעֲדָשִׁים –
אַךְ שֶׁתִּתְרַפֵּק עָלַי
בָּרְגָעִים הֲכִי קָשִׁים.
לְיַד הָעֵץ שֶׁלִּי,
הָיִיתִי מְאֻשָּׁר,
לֹא צָרִיךְ הָיִיתִי לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ.
לְיַד הָעֵץ שֶׁלִּי,
הָיִיתִי מְאֻשָּׁר,
לֹא צָרִיךְ הָיִיתִי לְהַרְחִיק מִשָּׁם…
גַּג קָטָן הָיָה לִי,
צְרִיף לִמְגוּרַי,
שֶׁפַע שֶׁל סְדָּקִים
הֵצִיצוּ לְשָׁמַי
שֶׁהִכַּרְתִּי בְּעַל פֶּה,
בַּמִּרְדָּף אַחֲרֵי שִׂמְלָה,
אֶת יְפוֹת לֵילִי אַנְחֶה
לַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה.
גַּרְתִּי לִי בַּבּוֹיְדֶם,
עַכְשָׁיו אֲנִי לֹא שָׁם,
כְּמוֹ מַבּוּל – הַגֶּשֶׁם,
אַךְ אֲנִי לֹא שָׂם!
אִם מִישֶׁהוּ עָלַי גּוֹבֵר
אֲשַׁלֵּם לוֹ בִּמְזֻמָּן,
כִּי מֵאָה שְׁנוֹת וְיוֹתֵר
לֹא רָאִיתִי בְּדַל יַשְׁבָן!
(פזמון)