La marche nuptiale
חֻפָּה מֵאַהֲבָה, נִשּׂוּאִין שֶׁל מָמוֹן,
מִכָּל מִין וְסִגְנוֹן כְּבָר רָאִיתִי הָמוֹן.
גְּדוֹלֵי עוֹלָם וְאֵלֶּה שֶׁבְּלִי שֶׁקֶל אֲפִלּוּ,
כִּבְיָכוֹל סַפָּרִים, וְעוֹרְכֵי דִּין כְּאִלּוּ.
אֲפִלּוּ אִם אֶחְיֶה עַד קֵץ כָּל הַיָּמִים,
אֶשְׁמֹר לָעַד אֶת זֶכֶר הָרְגָעִים הַיָּפִים,
זִכָּרוֹן שֶׁל שְׁנֵי הוֹרַי בַּטֶּקֶס שֶׁל עָנְיֵנוּ
הוֹלְכִים לְהִתְחַתֵּן לִפְנֵי כְּבוֹד רֹאשׁ עִירֵנוּ.
לוֹמַר זֹאת בְּכֵנוּת, בְּעֶגְלַת שְׁנֵי שְׁוָרִים
שֶׁדּוֹחֲפִים קְרוֹבִים, מוֹשְׁכִים הַחֲבֵרִים
זוּג זְקֵנִים אוֹהֲבִים, אֶת הַחֻפָּה הִצִּיבוּ
הַרְבֵּה שְׁנוֹת אַהֲבָה, וְאֵרוּסִין הֵנִיבוּ.
שַׁיֶּרֶת חֲתֻנָּה שֶׁלֹּא כָּל יוֹם רוֹאִים,
בְּעַיִן מִשְׁתָּאָה צָפוּ הַהֲמוֹנִים.
הִבִּיטוּ בִּתְמִיהָה, וּפָעֲרוּ עֵינַיִם,
כִּי חֲתֻנָּה כָּזֹאת הֵם לֹא רָאוּ עֲדַיִן.
הִנֵּה נָשְׁבָה הָרוּחַ, נָשְׂאָה הַרְחֵק אֶל עָל
אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל אַבָּא, אֶת יַלְדֵּי הַמַּקְהֵלָה,
הִנֵּה טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם, כְּבֵדוֹת כְּמוֹ עוֹפֶרֶת,
כְּאִלּוּ בְּכָל מְחִיר לִפְגֹּעַ בַּתִּפְאֶרֶת.
לָנֶצַח לֹא אֶשְׁכַּח, כַּלָּה שֶׁבּוֹכִיָּה
חִבְּקָה כְּמוֹ בֻּבָּה אֶת זֵר פִּרְחֵי כַּלָּה,
וּכְדֵי לְעוֹדְדָהּ בְּעֹז רוּחִי כִּי רַב,
אֶתְקַע בְּמַפּוּחִית הַפֶּה כְּמוֹ בְּעוּגָב.
הַשּׁוֹשְׁבִינִים הֵנִיפוּ לְמַעְלָה אֶגְרוֹפִים,
קָרְאוּ: "בְּשֵׁם הָאֵל, הַחֲתֻנָּה תַּמְשִׁיךְ!"
וּלְרֹגֶז הָאֵלִים, שֶׁתָּכְנִיתָם סֻכְּלָה לָהּ,
הַטֶּקֶס לֹא הֻפְסַק וְ"קָדִימָה, הַכַּלָּה!"