Le mauvais sujet repenti
הָיְתָה גְּבוֹהָה עִם יְרֵכַיִם
מְלֵאוֹת-חֵן,
גְּבָרִים הִיא צָדָה בִּסְבִיבַת
כִּכַּר מַדְלֵן…
בָּאֹפֶן שֶׁאָמְרָה: "חָמוּד,
לְךָ יֵשׁ חֵשֶׁק?"
עִם טִירוֹנִית רָאִיתִי שׁוּב
שֶׁיֵּשׁ לִי פֹּה עֵסֶק…
אֲנִי מוֹדֶה, שֶׁהִיא הָיְתָה
דֵּי כִּשְׁרוֹנִית,
אַךְ כִּשָּׁרוֹן בְּלִי טֶכְנִיקָה
זֶה הֲמוֹנִי…
בָּרוּר שֶׁלֹּא לוֹמְדִים לִהְיוֹת זוֹנָה
כְּמוֹ נְזִירֹנֶת,
כָּךְ לְפָחוֹת הֵם מַטִּיפִים
שָׁם בַּסּוֹרְבּוֹנֶה…
לִבִּי נִהְיָה מָלֵא חֶמְלָה
עַל הַצְּעִירָה,
לִמַּדְתִּי לָהּ סוֹדוֹת קְטַנִּים
שֶׁל הַתּוֹרָה…
אוֹתָהּ לִמַּדְתִּי אֵיךְ לְהִתְעַשֵּׁר
בְּבַת-אַחַת,
וּלְהָזִיז בְּעִגּוּלִים יָפִים
מַה שֶּׁמִּתַּחַת…
בְּאָמָּנוּת הַכְּבִישׁ, אוֹדֶה
וְאֶתְוַדֶּה,
קָשֶׁה לָדַעַת אֵיךְ תַּ'תַּחַת
לְעַנְטֵז…
כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִים
לָ'זִיז תַּ'תַּחַת,
אִם לַנָּזִיר אוֹ לַפָּקִיד
עִם הַקָּרַחַת…
הִיא בִּמְהִירוּת סָפְגָה מִמֶּנִּי
יְדִיעוֹת,
וּמִצִּדָּהּ הִשְׁקִיעָה בִּי
כַּמָּה טוֹבוֹת…
עָזַרְנוּ הֲדָדִית, כִּדְבַר
הַמְּשׁוֹרֶרֶת.
אֲנִי הָרֹאשׁ וְהִיא הַגּוּף
שֶׁל הַמַּחְתֶּרֶת…
וְיוֹם אֶחָד, בָּעֲבוֹדָה
קִבְּלָה אֶתְנָן:
לְמַחֲלָה מִינִית קָשָׁה
נָפְלָה קָרְבָּן.
הַיְּדִידָה, חֲצִי אֶתְנָן
לִי מְנַדֶּבֶת,
מַעֲבִירָה לִי חַיְדַּקִּים
שֶׁל הָעַגֶּבֶת…
אַחֲרֵי זְרִיקוֹת דֵּי מַכְאִיבוֹת
שֶׁל חִסּוּנִים,
נָטַשְׁתִּי אֶת הָאוּמָנוּת שֶׁל
סַרְסוּרִים…
לַשָּׁוְא הִיא גָּעֲתָה בִּבְכִי נוֹרָא
שֶׁל תַּחֲנוּן,
כִּי מִמְּנֻוָּל – אֲנִי הָפַכְתִּי לָאָדָם
הֲכִי הָגוּן…
בְּלִי חָסוּתִי – מִיָּד הַבַּת
הָאֻמְלָלָה
אָז לְחַיֵּי בּוֹרְדֵל חָזְרָה
אֶל קְלוֹנָהּ…
אֲפִלּוּ לַשּׁוֹטְרִים הִיא שָׁם
עַכְשָׁו מוֹצֶצֶת!
כְּבָר אֵין מוּסָר בְּכָל צָרְפַת
הַנֶּעֱרֶצֶת…