Je me suis fait tout petit
פַּעַם לֹא הִרְכַּנְתִּי רֹאשׁ בִּפְנֵי אָדָם
בְּכָל הַחֶלֶד,
וְעַכְשָׁיו אֲנִי זוֹחֵל וּמְכַשְׁכֵּשׁ זָנָב
כְּשֶׁהִיא פּוֹקֶדֶת.
הָיִיתִי כֶּלֶב רַע, וְעַכְשָׁיו אֲנִי אוֹכֵל
מִתּוֹךְ יָדֶיהָ,
מַלְתְּעוֹת זְאֵב הָיוּ לִי, וְעַתָּה –
שִׁנֵּי צְפַרְדֵּעַ!
פזמון:
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטָן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
עוֹצֶמֶת עַיִן כְּשֶׁהִיא עַל גַבָּהּ.
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטָן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
אוֹמֶרֶת "אִמָּא!" כְּשֶׁנּוֹגְעִים בָּהּ.
פֶּרֶא קְשֵׁה בִּשּׁוּל כָּמוֹנִי הִיא שִׁנְּתָה,
בִּקְסָמֶיהָ.
חַם הָיִיתִי, אֵשׁ, כְּמוֹ צְלִי עַל צַלַּחְתָּהּ,
לִפְנֵי שְׂפָתֶיהָ,
עִם שִׁנֵּי חָלָב צָחוֹת כְּשֶׁצָּחֲקָה,
כְּשֶׁהִיא שָׁרָה,
וְשִׁנֵּי זְאֵב חַדּוֹת כְּשֶׁצָּעֲקָה,
כְּשֶׁהִיא מִרְשַׁעַת.
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטָן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
עוֹצֶמֶת עַיִן כְּשֶׁהִיא עַל גַבָּהּ.
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטָן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
אוֹמֶרֶת "אִמָּא!" כְּשֶׁנּוֹגְעִים בָּהּ.
סַרְתִּי לְחֻקֶּיהָ וַאֲנִי נִכְנָע
לְגַחֲמוֹתֶיהָ,
אַף שֶׁמִּכֻּלָּן הִיא קַנָּאִית גְּדוֹלָה,
'פִלּוּ פִּי מֵאָה.
כַּלָּנִית יָפָה רָאִיתִי יוֹם אֶחָד,
יָפְתָה מִמֶּנָּה,
כַּלָּנִית יָפָה לָהּ מֵתָה מָוֶת חַד
בְּצִפָּרְנֶיהָ.
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטַן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
עוֹצֶמֶת עֲיִּן כְּשֶׁהִיא עַל גָּבָּה.
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטַן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
אוֹמֶרֶת "אִמָּא!" כְּשֶנוֹגְעִים בָּה.
כָּל מֻכֵּי יָרֵחַ, כָּל מִינֵי קוֹסְמִים,
נִבְּאוּ בְּלִי רֹעַ,
כִּי בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ כְּמוֹ בֵּין שְׁנֵי צְלָבִים
תַּמְתִּי לִגְוֹעַ.
טוֹב אוֹ רַע מִמֶּנָּה, זֶהוּ הַמַּצָּב
שֶׁל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ,
אִם פֹּה נִתְחַתֵּן אוֹ נִתָּלֶה עַכְשָׁו,
הָלַךְ עָלֵינוּ.
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטָן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
עוֹצֶמֶת עַיִן כְּשֶׁהִיא עַל גַבָּהּ.
נַעֲשֵׂיתִי כֹּה קָטָן בִּפְנֵי בֻּבָּה,
אוֹמֶרֶת "אִמָּא!" כְּשֶׁנּוֹגְעִים בָּהּ.