סִפֵּר אַבּוּ אֶל-חֻסַיְן אַ-נּוּרִי:
אַחֲרֵי אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נוֹהָה הָיְתָה נַפְשִׁי.
יוֹם אֶחָד לָקַחְתִּי מֵהַנְּעָרִים מוֹט,
עָמַדְתִּי בֵּין שְׁתֵּי סִירוֹת
וְאָמַרְתִּי: חֵי גְּבוּרָתְךָ! אִם לֹא
תּוֹצִיא לִי דָּג שֶׁל שְׁלוֹשָׁה קִילוֹ,
אֲנִי מַשְׁלִיךְ עַצְמִי אֶל הַיָּם!
מִיָּד עָלָה דָּג שֶׁל רוֹטֶל (שְׁלוֹשָׁה קִילוֹגְרָם).
נוֹדַע הַדָּבָר לְאֶל-גֻ'נַיְד וְהוּא אָמַר:
רָאוּי הָיָה שֶׁיֵּצֵא נָחָשׁ – וְיַכִּישׁ אֶת אוֹתוֹ חְ'מַאר.