שֶׁלְהִי הַקַּיִץ יָם יִנְדוֹד
אֵל בְּתוֹכוֹ,
וּמֶרְחֲבָיו אֵינָם זַכִּים
וְכֹדְכֹּדוֹ עָכוּר
הַחוֹל,
כּחֹל וְאֵין בּוֹ חַג.
הַזְּמָן,
כּחוֹל נוֹזֵל וּמָג.
קְרִיאָה אִלְּמָה קָרעְתִּי שַׁחַר;
שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ מְלוֹא הַחוּג!
חַמְסִין מוֹאָב הֵנִיס הַשְּׂלַיו
כַּמַּן, פְּגָזִים שָׁצְפוּ לָעוּג.
וְרִשּׁוּמָם חוֹתֵךְ, בֵּינוֹת
לַאֲנָשׁים שְׁפוּפֵי אֵימוֹת.
פָּנִים בַּחוֹל, פָּנִים בַּחוֹל,
הַזַּחֲלָמִים חָרְגוּ מָחוֹל.
אֶרֶץ, עֶרֶשׂ אַהֲבוֹת,
כּלוּם לֹא נֵדַעָה עַד נִדְעַךְ
תַּאֲוָתָן שֶׁל לְהָבוֹת?
הַקּוֹל שׁוֹתֵת
הַחוֹל שׁוֹטֵט.
הָאֹפֶק רַד
עָלָה הַחֶרֶס, בַּלְבָבוֹת
נוֹגֵן שִׁיר הֶרֶס.
מוּצָב רֵיקָן
כְּלִי מְעֻיָּן לָרִיק,
מָהֵר שָׁלָל חַשׁ בַּז עַתִּיק.
הַחוֹל, כַּזְּמָן נִיגָר
מִבֵּין הַבְּהוֹנוֹת.
עַרְבוֹת בָּכוּת תּבְכֵּין עַל מוֹת.