הַמָּדוֹר לְחִפּוּשׂ קְרוֹבִים
שֶׁל הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית,
שֶׁקּוֹלוֹ בָּרַדְיוֹ אָזְנַיִם בּוֹקֵעַ,
שׁוֹאֵל: "מִי מַכִּיר? מִי יוֹדֵעַ?"
מְדֻבָּר בְּאִשָׁה מְאֹד זְקֵנָה
מֵהַכְּפָר רָאדִי אֲשֶׁר בְּאוּקְרָאִינָה.
וַהֲרֵי תֵּאוּרָהּ מִפִּי בְּנָהּ,
בּוֹגֵר יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין בִּזְמַנָּהּ:
"וְשׁוּב לְפָנַי זְקֵנָה בָּלָה,
אוֹרְגָה, סוֹרְגָה פֻּזְמְקָאוֹת,
פִּיהָ מָלֵא אַלָּה, קְלָלָה,
וּשְׂפָתֶיהָ תָּמִיד נָעוֹת".
נִרְאֲתָה לָאַחֲרוֹנָה בַּשִּׁיר "בִּתְשׁוּבָתִי"
בְּאַחַד הַסְּפָרִים שֶׁנִּזְרְקוּ לְיַד בֵּיתִי,
בִּשְׂדֵרוֹת ח"ן, מְדִירָה עַתִּיקָה,
בְּתֵל אָבִיב, עִיר לְלֹא הַפְסָקָה.