Homage To The British Museum / William Empson
בָּאֲגַף הָאֶתְנוֹלוֹגִי יֵשׁ אֱלוֹהַּ עֶלְיוֹן,
בְּצוּרַת קַרְפָּד חָלוּל, נִצָּב נֹכַח שֶׁלֶט רֵיקָן.
הוּא נִצְרָךְ לִכְרֵסוֹ שֶׁתָּכִיל אֶת הַפַּנְתֵּאוֹן,
הַמֻּחְדָּר דֶּרֶךְ חֹרוֹ הָאֲחוֹרִי,
בַּטַּבּוּר, בִּנְקֻדּוֹת שֶׁסֻּמְּנוּ מֵרֹאשׁ בְּאֶבְרֵי הַחִישָׁה,
כִּנִּים דְּבֵקוֹת בּוֹ, בֻּבּוֹת, אֱלִילִים מְקוֹמִיִּים.
גּוּף הָעֵץ הַמְמֹרָט רוֹחֵשׁ בְּכָל אֱמוּנוֹת תֵּבֵל.
הָבָה נִקְלֹט אֶת תַּרְבּוּיוֹת הָעַמִּים בְּעָמְדֵנוּ שָׁם
וְנִסְפֹּג לְתוך שִׁפּוּטֵנוּ אֶת הַצְּפָנִים.
וְאָז, תְּקוּעִים בִּסְפֵקוֹת טִבְעִיִּים
(אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ לְלֹא הֶרֶף, אֵיךְ יוֹצְאִים),
הָבָה נִזְדַּקֵּף וְנוֹדֶה, שֶׁלָּנוּ אֵין דֶּרֶךְ.
בִּהְיוֹתֵנוּ הַכֹּל, נוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עֵרֶךְ כָּלְשֶׁהוּ,
אוֹ נוֹתִיר לְעַצְמֵנוּ צֵל שֶׁל סָפֵק:
הָבָה נַקְרִיב כֻּלָּנוּ קַמְצוּץ שֶׁל אָבָק לְזֶה הָאֵל,
וְנַסְכִּים שֶׁתִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ עַל פְּנֵי הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ.