הַיְּוָנִים זֶה מִנְהָגָם:
יוֹרְדֵי הַיָּם, בְּהַפְלִיגָם,
יִקְּחוּ עִמָּם, עִם הַסִּכּוּן,
קוֹפִים וְגַם כַּלְבֵּי סִפּוּן.
סְפִינָה אַחַת, עִם כָּל הַצֶּוֶת
לֹא רָחוֹק מֵהָעִיר אָתוּנָה
בְּגַל טָבְעָה לְמַעֲצֶבֶת.
לוּלֵא דּוֹלְפִין שֶׁהִצִּילָם,
בַּמְּצוּלוֹת אָבְדוּ כֻּלָּם.

(הַחַי הַזֶּה יָדִיד הִנּוֹ לִבְנֵי מִינֵנוּ,
הֲרֵי פֵלִינְיוּסכָּךְ קוֹבֵעַ
בְּסִפְרוֹ "תּוֹלְדוֹת הַטֶּבַע",
לָכֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּדוֹלְפִינֵנוּ.)

הוּא הִצִּילָם כְּפִי יְכָלְתּוֹ,
וְקוֹף אֶחָד, שִׂחֲקָה לוֹ שְׁעָתוֹ.
הַדּוֹלְפִין לֶאֱנוֹשׁ דִּמָּה אוֹתוֹ
וְהִרְכִּיבָהוּ עַל בָּמָתוֹ.

לִרְאוֹת מַשְׁמָע לְהַאֲמִין:
אֶת הַיְּדוּעָן, זֶה הַזַּמָּר,
לַחוֹף מַסִּיעַ הַדּוֹלְפִין.
אַגַּב שָׁאַל: יִסְלַח לִי מַר,
הוּא מֵאָתוּנָה-רַבָּתִי?

– בְּוַדַּאי, כָּל אֶחָד מַכִּיר אוֹתִי.
אִם תִּתְגַּלְגֵּל אֵיזוֹ צָרָה,
תִּזְכֹּר אוֹתִי. בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי

מְהַלְּכִים עִם הַשְּׂרָרָה,
וְדוֹדָנִי, דַּיָּן בָּכִיר,
הוּא יוֹשֵׁב עַל קָתֶדְרָה.

– אַלְפֵי תּוֹדוֹת, סָח הַדּוֹלְפִין בְּרֹב נִימוּס,
בְּמִקְרֶה אוּלַי, אַתָּה מַכִּיר
גַּם אֶת פִּירֵאוּס?
אַתָּה רוֹאֵהוּ לְעִתִּים?

– כִּמְעַט יוֹם-יוֹם, הֲרֵי הוּא יְדִידִי,
זוֹ הֶכֵּרוּת רַבַּת שָׁנִים.
(הַבָּבּוּן קְצָת הִתְבַּלְבֵּל,
שֵׁם אִישׁ נָקַב בִּמְקוֹם נָמֵל.)

בַּהֲמוֹנִים יֵשׁ בְּנֵי אָדָם
שֶׁרוֹמָא הִיא לָהֶם בַּת יָם.
מְסַפְּרִים עַל דָּא וְעַל הַר
בְּלֹא שֶׁהֵם רָאוּ דָּבָר.

הַדּוֹלְפִין צָחַק, הֵסֵב רֹאשׁוֹ,
בְּשִׁימְפַּנְזֵנוּ נָעַץ מַבָּט,
וְהִבְחִין כִּי, חֵי נַפְשׁוֹ,
חַיָּה הִצִּיל מִן הָאַמְבָּט.
אֶת הַקּוֹף שָׁמַט לַיָּם,
וְתָר לְהוֹשִׁיעַ – בְּנֵי אָדָם.