מְסַפְּרִים שֶׁאָדָם אֶחָד הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת
לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד.
הוּא נִצָּב לְבַדּוֹ בְּחֶלְקַת הַקֶּבֶר וְאוֹמֵר תְּהִלִּים,
וּמַקְפִּיד לוֹמַר בְּקוֹל רָם אֶת הַמִּלִּים.
וּפִתְאוֹם הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה:
דּוֹקְטוֹר פְרִידְמָן! דּוֹקְטוֹר פְרִידְמָן, בְּבַקָּשָׁה!
הוּא מִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה.
בֵּית הָעַלְמִין רֵיק. אוּלַי מִישֶׁהוּ קָם לִתְחִיָּה?
הוּא מַבִּיט וְאֵינוֹ רוֹאֶה אַף אֶחָד,
וְשׁוּב שׁוֹמֵעַ שֶׁקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ בְּקוֹל נִרְעָד:
דּוֹקְטוֹר פְרִידְמָן, דּוֹקְטוֹר פְרִידְמָן, בְּבַקָּשָׁה!
הֶחְלִיט לָלֶכֶת אַחֲרֵי קוֹלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה.
הוּא מַגִּיעַ לְקֶבֶר חָדָשׁ, נָקִי וּמְטֻפָּח,
וְשָׁם הוּא שׁוֹמֵעַ מִתּוֹכוֹ אֶת הַקּוֹל הַנֶּאֱנָח:
דּוֹקְטוֹר פְרִידְמָן? – כֵּן, גְּבֶרֶת, זֶה אֲנִי.
– דּוֹקְטוֹר פְרִידְמָן, אוּלַי תִּזְכֹּר לְמַעֲנִי?
לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים הָיִיתִי אֶצְלְךָ
וְנָתַתָּ לִי תְּרוּפָה נֶגֶד תּוֹלָעִים. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ,
אֶת זֶה עַכְשָׁו – אֲנִי מְאֹד צְרִיכָה!