בְּשִׁכּוּן בַּבְלִי בְּתֵל-אָבִיב גָּר יֶלֶד נֶחְמָד.
שְׁמוֹ הָיָה רוֹאִי, וְהוּא הָיָה אָהוּב עַל כָּל אֶחָד.
בְּכָל בֹּקֶר הָיָה הוֹלֵךְ לְגַן הַיְּלָדִים,
הוּא הָיָה כְּבֶן חָמֵשׁ, הַחַיִּים הָיוּ וְרֻדִּים.

הָיְתָה לוֹ מְטַפֶּלֶת שֶׁדִּבְּרָה רַק אַנְגְלִית,
הִיא בָּאָה מִוֵילְס עִם כַּוָּנָה כְּלָלִית:
לַעֲבֹד שָׁנָה וְלַחֲסֹךְ לְלִמּוּדִים.
הִיא רָצְתָה לִלְמֹד לִהְיוֹת עוֹרֶכֶת דִּין.

פַּעַם בְּשָׁבוּעַ הָיָה לָהּ יוֹם חָפְשִׁי,
וְהִיא נִצְּלָה אוֹתוֹ תָּמִיד לְמִפְגָּשִׁים
עִם הֶחָבֵר שֶׁלָּהּ, שֶׁהָיָה יָפֶה בַּעֲלִיל,
שֶׁבָּא לַעֲבֹד בָּעִיר מִכְּפָר קָטָן שֶׁבַּגָּלִיל.

יוֹם שֵׁנִי אֶחָד הִיא חָזְרָה לָעֲבוֹדָה
בְּעֵינַיִם אֲדֻמּוֹת, מְלֵאוֹת חֲרָדָה.
הִיא סִפְּרָה שֶׁהֶחָבֵר שֶׁלָּהּ אִיֵּם בִּרְצִינוּת
שֶׁאִם לֹא תִּתְחַתֵּן אִתּוֹ, אַחַת דָּתָהּ – לָמוּת.

יָדֶיהָ עֲטוּרוֹת הָיוּ בְּתַחְבּוֹשׁוֹת,
כִּי הֶחָבֵר שֶׁלָּהּ גַּם הִכָּה אוֹתָהּ קָשׁוֹת,
וּבָהּ בָּעֵת גַּם הִשְׁמִיעַ אִיּוּמִים
וְתָבַע שֶׁיִּתְחַתְּנוּ בַּכְּפָר שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ שִׁבְעָה יָמִים.
מָה עוֹשִׂים? מָה עוֹשִׂים? אִמּוֹ שֶׁל רוֹאִי
לֹא שָׁקְלָה הַרְבֵּה וְאָמְרָה לָהּ: בּוֹאִי,
נִסַּע לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, נִקְנֶה כַּרְטִיס,
וְתוֹךְ שָׁעָה – לְאַנְגְלִיָּה אוֹתָךְ נָטִיס!

בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר נָסְעוּ כֻּלָּם יַחַד בְּמוֹנִית
לִנְמַל הַתְּעוּפָה. נָסְעָה דּוֹבֶרֶת הָאַנְגְלִית,
נָסַע רוֹאִי, נָסְעָה אִמּוֹ, נָסַע גַּם הַנַּהָג,
וְכֻלָּם, עִם הַמִּזְוָדוֹת, הִגִּיעוּ לְנַתְבָּ"ג.

קָנוּ כַּרְטִיס וְאָצוּ-רָצוּ עַד לַשַּׁעַר.
– תּוֹדָה עַל הָעֶזְרָה, אָמְרָה הַבַּחוּרָה בְּצַעַר.
אִתְּכֶם הָיָה לִי נָעִים וְטוֹב כָּל כָּךְ,
וּמָה שֶׁהָיָה עִם הַבָּחוּר – אֶת הַכּל אֶשְׁכַּח!

אָמַר לָהּ רוֹאִי הַקָּטָן: תִּרְאִי, זֶה בֶּאֱמֶת נוֹרָא,
אֲבָל אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת כָּל מָה שֶׁקָּרָה.
אִם תִּשְׁכְּחִי לֹא יִהְיֶה בָּזֶה שׁוּם טַעַם,
כִּי אָז – בָּטוּחַ שֶׁתַּחְזְרִי עַל זֶה עוֹד פַּעַם…