(תשובה לשאלה ששאלוני: מָה אַתָּה יוֹתֵר – יִשְׂרְאֵלִי אוֹ יְהוּדִי?)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָדַע אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת,
וּבָאִינְטֶרְחַי שֶׁלָּהֶן אָהַב לְהַצִּיג שְׁאֵלוֹת.
לְמָשָׁל: הַתַּנִּין – הַאִם הוּא יוֹתֵר יָרֹק,
אוֹ שֶׁמָּא הוּא דַּוְקָא יוֹתֵר אָרֹךְ?
הַחֲמוֹר הֶחְמִיר וְנָתַן מַבָּט חָמוּר,
הַסַּמּוּר סָמַר וְהִסְתַּמֵּר בְּסִמְרוּר.
הַשּׁוֹר הֵישִׁיר כִּמְשׁוֹרֵר בַּמִּישׁוֹר
וְהִקְפִּיד לֹא לַחֲרֹז שׁוֹר בַּחֲמוֹר.
הַזְּאֵב הִזְדָּאֵב וְקִבֵּל זָאֶבֶת
וְהַשָּׁפָן הִשְׁתַּפֵן וְקִבֵּל נַזֶּלֶת.
הַקִּפּוֹד הִקְפִּיד לֹא לְקַפֵּד
וְהָעֵז בֶּעֱזוּז הֵעֵזָּה לְפַזֵּז.
הָאַרְיֵה כַּאֲרִי גִּלָּה עֲרָיוֹת
וְהַצְּבִי צָבָא עִם הַצְּבָאוֹת.
הַצָּבוֹעַ הִצְבִּיעַ בְּצֶבַע מְגֻנֶּה
וְהַכֶּלֶב הִכְלִיב שֶׁכָּלֵב לֹא יְפֻנֶּה.
הַנְּמִיָּה פָּרְטָה עַל נִימִים הוֹמִיּוֹת
וְהַצָּב צָבָה וְעֵינָיו צְהֻבּוֹת.
הֶעָגוּר הַמְּגֹרֶה גִּרְגֵּר כַּעֲגוּרָן
וְהַזֶּבְּרָה זִנְבְּרָה אֶת הַזַּמְבּוּרָן.
הַצְּפַרְדֵּעַ צָפַר וְלֹא הִבִּיעַ דֵּעַ
וְהַסּוּס הִסָּה סוּסוֹת בְּלִי הִסּוּס.
הַשּׁוּעָל הִשְׁתַּעֵל בַּמִּשְׁעוֹל כָּל שַׁעַל
וְנִשְׁבַּע שֶׁיָּדוֹ לֹא הָיְתָה בַּמַּעַל.
בְּקִצּוּר, אָמַר הַשּׁוּעָל, הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנוּ וּבוֹ:
הַתַּנִּין יוֹתֵר יָרֹק, כִּי הוּא יָרֹק גַּם לְרָחְבּוֹ.