יוֹם אֶחָד יָשַׁב צוּ אַנְג צֶה עַל גְּדַת נְהַר הַפּוֹ
וְהִבִּיט בָּעוֹלָם כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מֻטֶּה אֶל כְּתֵפוֹ.
שְׁנֵי נְצִיגִים מִטַּעַם הַקֵּיסָר הַגָּדוֹל נִגְּשׁוּ אֵלָיו,
בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הֵם בָּאוּ לְחַלּוֹת אֶת פָּנָיו.

תַּפְקִיד מְכֻבָּד הֵם הִצִּיעוּ לוֹ עַל-אֲתָר –
לִהְיוֹת יוֹעֲצוֹ הַבָּכִיר שֶׁל יָרוּם הוֹדוֹ הַקֵּיסָר.
צוּ אַנְג צֶה הִבִּיט בַּמַּיִם הַזּוֹרְמִים בַּנָּהָר
כְּאִלּוּ לֹא שָׁמַע מִלָּה, וּלְבַסּוֹף אָמַר:

„יָדוּעַ לִי שֶׁלַּקֵּיסָר יֵשׁ צָב קָדוֹשׁ וְעַתִּיק,
אוּלַי בֶּן אַלְפַּיִם שָׁנָה, וְהוּא אוֹתוֹ מַחְזִיק
בְּתֵבָה עֲטוּפָה בַּדֵּי מֶשִׁי רְקוּמִים וְלַחִים".
„אֱמֶת, יַצִּיב וְנָכוֹן", עָנוּ לוֹ הַשְּׁלִיחִים.

שָׁאַל צוּ אַנְג צֶה: „לוּ נִתְּנָה לַצָּב זְכוּת הַבְּחִירָה,
מַה לְּדַעַתְכֶם הָיָה מַעֲדִיף כִּבְרֵרָה –
לִחְיוֹת בַּבֹּץ אוֹ לָמוּת בְּאַרְמוֹן הַמְּלָכִים?"
„לִחְיוֹת בַּבֹּץ, כַּמּוּבָן", עָנוּ הַשְּׁלִיחִים.

„גַּם אֲנִי מַעֲדִיף אֶת הַבֹּץ", הֵשִׁיב צוּ אַנְג צֶה.
„לְכוּ לְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ לַקֵּיסָר – הַצָּב לֹא רוֹצֶה".