הַחַמְדָן יַפְסִיד הַכֹּל,
בִּרְצוֹנוֹ לִזְכּוֹת בַּכֹּל.
כְּעֵדוּת לְכָךְ יַסְפִּיק
הַמָּשָׁל הַלֹּא-מַצְחִיק:

אִישׁ אֶחָד, סִפּוּר פָּשׁוּט,
הָיְתָה לוֹ תַּרְנְגֹלֶת.
מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בֵּיצַת זָהָב שָׁחוּט
בַּחֲצֵרוֹ הָיְתָה מַטֶּלֶת.

הֶאֱמִין כִּי בְּקִרְבָּהּ טָמוּן אוֹצָר.
שָׁחַט אוֹתָהּ, בִּתֵּק אוֹתָהּ – וּמָה מָצָא?
שֶׁהִיא סְתָם עוֹד תַּרְנְגֹלֶת,
שֶׁמַּטִּילָה סְתָם עוֹד בֵּיצָה,
שֶׁלֹּא תָּבִיא לוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת.
אָז מָה יָצָא?
שֶׁהוּא חִסֵּל בְּמוֹ יָדָיו
הַמְּעֻלֶּה שֶׁבִּנְכָסָיו.

***
לִתְאֵבֵי הַבֶּצַע – לֶקַח טוֹב:
בָּאַחֲרוֹנָה רָאִינוּ אֲנָשִׁים לָרֹב
שֶׁבִּן לַיְלָה הִתְרוֹשָׁשׁוּ
כַּאֲשֶׁר לְהִתְעַשֵּׁר – הֵם שָׂשׂוּ.