Putain De Toi
אָז, כְּשֶׁחָיִיתִי כְּמוֹ מֻכֵּה יָרֵחַ,
הַשִּׂמְחָה הָאַרְצִית הָיְתָה לִי אֲסוּרָה,
אָז זִמַּרְתִּי בִּגְרוּשׁ וְגִדַּלְתִּי לִי פֶּרַח,
וְכַפִּי הוּשְׁטָה לְכָל שׁוּנְרָא.
אָה-אָה-אָה, אַתְּ מַמָּשׁ זוֹנָה!
אָה-אָה-אָה-אָה, אֲנִי נֶאֱנָח…
בְּלַיְלָה שֶׁל גֶּשֶׁם גֵּרְדוּ אֶצְלִי בַּדֶּלֶת,
וּפָתַחְתִּי אוֹתָהּ (וַדַּאי חָתוּל חָדָשׁ!),
אֲדֹנָי אֱלֹהִים! חֲתוּלָה יָפָה נִצֶּבֶת,
זוֹהִי אַתְּ, זוֹהִי אַתְּ, וְזוֹהִי אַתְּ…
אָה-אָה-אָה, אַתְּ מַמָּשׁ זוֹנָה!
אָה-אָה-אָה-אָה, אֲנִי נֶאֱנָח…
זוּג שֶׁל עֵינַיִם, יָרֹק הָיָה הַצֶּבַע,
עַל לִבִּי אַתְּ הֵנַחְתְּ כַּפֵּךְ הַמַּקְטִיפָה.
לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל שׁוּם שָׂפָם לֹא הָיָה לָךְ,
וּכְבָר לֹא הָיִית בְּתוּלָה שְׂרוּפָה…
אָה-אָה-אָה, אַתְּ מַמָּשׁ זוֹנָה!
אָה-אָה-אָה-אָה, אֲנִי נֶאֱנָח…
לְדָלֶת אַמּוֹת שֶׁל נַוָּד וּפוֹחֵחַ
אַתְּ הֵבֵאת לִי, הֵבֵאת, אֶת אֵשׁ הַנְּעוּרִים,
לְחַיַּי, לְשִׁירַי, לֶחָתוּל וְלַפֶּרַח,
אַתְּ הָיִית כְּמוֹ גֶּשֶׁם אָבִיבִי…
אָה-אָה-אָה, אַתְּ מַמָּשׁ זוֹנָה!
אָה-אָה-אָה-אָה, אֲנִי נֶאֱנָח…
אַךְ הַזְּמַן הָעִוֵּר בְּמַגָּל הוּא קוֹצֵר כָּךְ,
גַּם אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל שְׁאֵרִית חַיַּי.
אַתְּ שָׂרַפְתְּ אֶת שִׁירַי וְרָמַסְתְּ אֶת הַפֶּרַח,
וְגַם הִתְעַלַּלְתְּ בַּחֲתוּלַי…
אָה-אָה-אָה, אַתְּ מַמָּשׁ זוֹנָה!
אָה-אָה-אָה-אָה, אֲנִי נֶאֱנָח…
שִׂיא הַחֻצְפָּה, זַנְזֹנֶת שִׁפְלֹנֶת,
שֶׁכַּאֲשֶׁר הַמְּזָוֶה נוֹתַר רֵיקָן בַּצַּד,
אָז מִהַרְתְּ בְּלִי בּוּשָׁה, וּבִשְׁבִיל שְׁנִיצְלֹנֶת,
אַתְּ קָפַצְתְּ לִשְׁכַּב עִם הַקַּצָּב!
אָה-אָה-אָה, אַתְּ מַמָּשׁ זוֹנָה!
אָה-אָה-אָה-אָה, אֲנִי נֶאֱנָח…
זֶה כְּבָר נִגְמַר, כִּי הִגְזַמְתְּ עַד שָׁמַיִם,
וּבָאָרֶץ נָטַשְׁתִּי אֶת אֲהָבוֹתַי,
לַיָּרֵחַ חָזַרְתִּי עָטוּר בְּזוּג קַרְנַיִם,
עִם שִׁירַי, פְּרָחַי וַחֲתוּלַי…
אָה-אָה-אָה, אַתְּ מַמָּשׁ זוֹנָה!
אָה-אָה-אָה-אָה, אֲנִי נֶאֱנָח…